מתוך ויקיפדיה:

"פסיכולוגיית התכונות" הינו זרם בפסיכולוגיה המדגיש את מרכזיותן של התכונות היציבות באישיות. אחד הראשונים שנגע בנושא היה קרל יונג, שהדגיש את חשיבותן של תכונות ההפנמה וההחצנה. במאה הקודמת המשיכו בכיוון זה פסיכולוגים נוספים כמו גורדון ו.אולפורט והנס יורגן אייזנק.

 

ה"תיאורטיקנים של ה"תכונות" מאמינים שניתן להבין את האישיות דרך תכונות ודרכי התנהגות אופייניות. האם אתם נוטים, מהבסיס, להיות חברותיים או ביישנים? פסיביים או תוקפנים? אופטימיים או פסימיים? כולנו נמצאים במקום כלשהוא ברצף שבין החצנה להפנמה.

 

רעיון הסיווג של אנשים על פי תכונות אופי ניתן למצוא כבר אצל היפוקרטס מהמאה ה-5 מלפני הספירה (תיאוריית הליחות: המרה השחורה, הלבנה וכד').

 

גורדון אלפורט, ריימונד קאטל והנס אייזנק הציעו תיאוריות מודרניות יותר.

גורדון אלפורט (1897-1967) Gordon alport, היה אחד מראשוני התיאורטיקנים שבודד (עם שותפו למחקר) כ -18,000 מילים המתארות תכונות אישיות וצימצמו אתן לכ- 4,500 שמתארות תכונות אישיות ניצפות וקבועות יחסית. אלפורט חילק את התכונות הללו לשלושה סוגים שונים:

• התכונות שמקרינות על האישיות כולה (למשל הסאדיזם עבור אישיות סאדיסטית)
• תכונות שיש להן השפעה רחבה על מיגוון מצבים, אם כי ייתכנו מצבים שבהם אינן דומיננטיות (למשל חביבות, תקיפות ועוד)
• תכונות שמופיעות במצבים מוגבלים בלבד.

 

ריימונד קאטל Raymond Cattell (1905–1998)

לקח את רשימת 4,500 התכונות של אלפורט וצימצם אותה ל -171.

הוא ציין שהאישיות שלנו מורכבת מאותן תכונות ואנו נבדלים רק במידת ואופן ההתבטאות של כל תכונה. הוא דגם מגוון רחב של משתנים :

• life data – מידע שנשאב מהתנהגויות טבעיות של חיי היומיום.
  • Experimental data – נתונים ניסיוניים שבדקו תגובות למצבים ניסויים
  • questionnaire data- שאלונים המבוססים על התבוננות פנימית של האדם על

התנהגותו ורגשותיו.

באמצעות נתונים אלה יצר 16 תכונות אישיות: abstractedness, warmth, ,

apprehension, emotional stability, liveliness, openness to change

, perfectionism, privateness, intelligence, rule consciousness, tension,

sensitivity, social boldness, self-reliance, vigilance, and dominance.

הוא פיתח תיאוריה הבנויה על 16 מימדים דיכוטומיים (קאטל 16 PF), כל אחד נמצא על רצף מסויים ועדיין העבירו על שיטתו ביקורת בטענה שהשיטה רחבה מדי.

 

הנס אייזֶנְק – Hans Eysenck –  (1916–1997)

הנס אייזנק, התמקד בהבדלי אישיות המבוססים על טמפרמנט גנטי. הוא האמין שהאישיות נשלטת במידה רבה על ידי הביולוגיה, כשהוא מבחין בתחילה בשני מימדים :

• מוחצנות מול מופנמות – לתפיסתו – המוחצנים יותר חברותיים ומתחברים בקלות לאחרים, בעוד שהמופנמים שומרים על אינטראקציה בינאישית נמוכה יותר, אוהבים להיות לבד.
• נוירוטיות מול יציבות – אנשים בעלי נטייה נוירוטית גבוהה נוטים להיות מודאגים; מערכת העצבים הסימפטטית שלהם פעילה יותר וגם כשהם במצבי מתח נמוך, הגוף ועולם הרגש נכנסים בקלות יותר למצבי flight-or-fight. לעומתם, אנשים בעלי יציבות גבוהה יותר נזקקים לגירוי גבוה יותר כדי להיכנס למצב של flight-or-fight . ולכן נחשבים יציבים יותר מבחינה רגשית.

עם הזמן הוא הוסיף מימד שלישי :

• psychoticism vs. socialization (פסיכוטיזם לעומת חיברות). לאבחנתו – אנשים הנמצאים על פסיכוטיזם נוטים להיות הוגים עצמאיים, קרים, לא קונפורמיסטיים, אימפולסיביים, אנטי-חברתיים ועוינים. אנשים בעלי רמה גבוהה של חיברות שולטים טוב יותר בדחפים שלהם, הם יותר אלטרואיסטיים, אמפתיים, שיתופיים וקונבנציונליים.

 

MBTI –   מאיירס בריגס (אם ובת) – פרסמו לראשונה את התיאוריה שלהן שכבשה את אמריקה בשנות השישים-שבעים. התיאוריה שלהן התבססה על הטיפולוגיה של קרל יונג. בתחילה, השתמשה קתרין בריגס במושגים היונגיאניים של האישיות כדי לנתח דמויות בספרות. למרות שה- MBTI מבוססת על התיאוריה היונגיאנית, היתה זו איזבל מאיירס (הבת) שהרחיבה את  המימדים של יונג (טיפוסי חושים, אינטואיציה, חשיבה ורגש הנחלקים למופנמים ומוחצנים – סה"כ – 8 טיפוסים) והוסיפה את מימד "תפיסה-שיפוט" (J לעומת P): שבודק את סגנון ההתארגנות: האדם המתוכנן, המאורגן, המציית לחוקים (J) מול מי שמעדיף את האופציות הפתוחות, הספונטניות והגמישות בתכנון. (P). המימד הרביעי שלהן הכפיל את מספר הטיפוסים מ – 8   ל -16 טיפוסים.

 

 

על מודל "חמש התכונות הגדולות" עבדו מספר קבוצות עצמאיות של חוקרים (ארנסט טופס וריימונד קריסטל, ג'יי.די.דיגמן ולואיס גולדברג) שהחלו ללמוד את היחסים שבין מספר רב של תכונות אישיות ידועות. הם צמצמו את רשימות התכונות של קודמיהם ל – 5 – 10 גורמים בסיסיים באישיות, תוך שימוש בנתונים המבוססים בעיקר על הערכות של אנשים, בשאלוני דיווח עצמי ודירוג עמיתים.

לפחות ארבע קבוצות שונות של חוקרים עבדו באופן עצמאי במשך עשרות שנים על הנושא, כשכולם זיהו בדרך כלל את אותם חמישה מאפיינים: טופס וקריסטל היו הראשונים, ואחריהם גולדברג במכון המחקר של אורגון, קאטל באוניברסיטת אילינוי וקוסטה ומק'קריי במכונים הלאומיים לבריאות. כל אחת מארבע קבוצות החוקרים האלה השתמשה בשיטות שונות במקצת על מנת לבודד חמש תכונות, כשלכל קבוצה יש שמות מעט שונים ל – 5 התכונות.

 

מודל "5 התכונות הגדולות" (('Big Five Personality Traits'.

במודל זה בודדו החוקרים 5 תכונות שיש להן השפעה ניכרת על אישיות האדם ועל האופן שבו הוא מתנהג. על פי מודל זה, ניתן לייחס שלל התנהגויות ומאפייני אישיות לחמישה ממדי אופי:

1. מוחצנות (מול מופנמות)
2. נועם הליכות ולהיפך
3. פתיחות מחשבתית מול צרות אופק,
4. מוכוונות (או חריצות ורגש אחריות) מול חוסר אחריות ועכשוויות.
5. יציבות רגשית מול העדר יציבות, רגשנות עודפת וסערת נפש.

 

ההרכבים השונים של תכונות אלו יצרו 32 טיפוסים שונים.

 

סגור מאופק מופנם	R	חברותי פתוח מוחצן	S
רגוע, בטחון עצמי, קר רוח	C	רגשן, נסער בקלות, רגשי נחיתות	L
חריצות, אחריות, מעשיות	U	עצלות, חוסר אחריות, עכשוויות, רישול	O
אגוצנטרי, גס, קשה	E	מכיל, נעים הליכות, סובלני	A
סקרן, פתיחות מחשבתית	I	צר אופקים, חשיבה נוקשה, מוגבלת	N

 

משך השנים הועלתה ביקורת רצינית מאד על המודל. כמו כל טיפולוגיה, היא חלקית מאד, לא מסבירה את שורשי התכונות (חינוך או ביולוגיה/תורשה?), לא מציעה פתרונות טיפוליים, מתעלמת ממיגוון רחב מאד של תכונות אחרות שלא מקבלות בה ביטוי וכד'.

 

ברור לי שכל נושא הטיפולוגיות "מסוכן" לשימוש בידי חובבים, אך לי, כגרפולוגית מנוסה, נוח מאד להיעזר בטיפולוגיות השונות, כשלנגד עיני מונח תמיד הכתב. קל לי להחליט אם להיעזר באחת הטיפולוגיות או לוותר עליה, אני רואה מייד איזו תכונה או מאפיין מתקיימים כאן ומה לא מתאים וכד'.

 

מה הן אותן 5 תכונות "גדולות" ואיך נזהה את הטיפוס ?

 

החוקרים נתנו בהם סימנים. לכל תכונה – אות משלה.

כל טיפוס נבדק על פי 5 תכונות – וניתן לו קוד של 5 אותיות.

 

ואלו הן 5 התכונות :

א. מוחצנות  (S) לעומת מופנמות (R)

בהמשך לתיאוריה של יונג הם מתארים את האדם המוחצן כמי שמפנה את האנרגיות שלו כלפי חוץ. הוא נלהב, מעורה בחברה, דברן, פעלתן, אסרטיבי, בעל יכולת לביטוי רגשי, הרפתקני. הוא מקבל אנרגיה מסיטואציות חברתיות ומתמלא בה בסביבת אנשים אחרים. הוא נהנה להיות במרכז תשומת הלב, מתחיל בשיחות,  נהנה מהמפגש עם אנשים חדשים, בעל מעגל חברתי רחב של חברים ומכרים. קל לו לעשות חברים חדשים, הוא נוטה לדבר לפני שחושב. יש לו כישורים בינאישיים טובים ויכולת לבטא רגשות.

האדם המופנם לעומתו הוא ביישן, שקט וזהיר. כדי להשתתף בסיטואציה החברתית הוא זקוק לאסוף אנרגיה בתוכו. הוא מעדיף בדידות, מרגיש מותש כאשר צריך לתקשר הרבה וצפוף, מתקשה להתחיל בשיחות, לא אוהב שיחות סרק/חולין (small talks), מקדים חשיבה זהירה לכל מילה, לא אוהב להיות במרכז תשומת הלב. חשדן, פאסיבי.

עד כאן מוכר וחביב.

–       אגב, לאחרונה קראתי ספר מעולה ומקסים, שתורגם לעברית, בשם "שקט". כתבה אותו סוזן קיין (Susan Cain) והיא מכניסה את הקורא לעולמם של המופנמים, ברגישות ובתבונה, בחברה שמעריצה מוחצנים.

 

ב. נועם הליכות –agreeableness (A) לעומת אנטגוניזם (E)

האדם שקיבל דירוג גבוה בסולם "נועם ההליכות" מאופיין בטוב לב, בטאקט, בנכונות לשתף פעולה ובנדיבות.  יש כאן אמון, אלטרואיזם, טוב לב, נדיבות, חיבה והתנהגויות פרו-סוציאליות אחרות. הוא משתף ושיתופי, זמין לזולת, מגלה עניין רב באנשים אחרים, איכפת לו מהזולת, והוא מרגיש אמפתיה ודאגה לאנשים אחרים.

לעומתו, בעל הדירוג הנמוך במימד זה מתעניין פחות באחרים, לא אכפת לו איך אנשים אחרים מרגישים ויש לו עניין מועט בבעיות של אחרים. הוא יותר אגוצנטרי, אדיש, ביקורתי. לעיתים הוא חסר טקט, לא זמין לאחר, ויכול להיות ,ציני קשה, גס, אולי אפילו נוטה להעליב ולזלזל באחרים, תחרותי ומניפולטיבי.

 

ג. מוכוונות –   (U) Conscientiousnessלעומת חוסר מיקוד וכיוון (O)

מיקום גבוה במימד זה מצביע על עשיה ממוקדת ותכליתית, על נכונות לעבודה קשה, על חוש אחריות מפותח, מעשיות ויכולת להתמקד במטרה. יש כאן התחשבות, מצפוניות, שליטה טובה בדחפים והתנהגות מכוונת-מטרה. האדם נוטה להיות מאורגן ומודע לפרטים. היות והוא פחות שוללני או מרגיש רגשות שליליים – הוא פחות מתוח ושבע רצון יותר.

מיקום נמוך במימד זה מכניס גוון של בזבוז אנרגיה. אנשים אלה חיים את הרגע, נוטים לבזבז זמן, רוצים לסיים משימותיהם במיידי ועובדים לטווח הקצר, כשהם מעדיפים לוחות זמנים מוגדרים ומוכתבים אך קצרי טווח. הם לא אוהבים מבנה קבוע ולוחות זמנים רחקי טווח, נוטים לבלגן ולא מטפלים בדברים עד הסוף. נכנסות כאן תכונות כמו עצלנות, חוסר אחריות, נטיה להזניח חובות והתחייבויות ורישול. לדוגמא: הם לא מחזירים דברים למקום, נוטים לדחות משימות חשובות ולא משלימים את הדברים שהם אמורים לעשות.

 

ב. יציבות רגשית – Emotional stability (C)  לעומת נוירוטיות Neuroticizm (L),  

האדם היציב רגשית הוא רגוע, בעל ביטחון עצמי וקר רוח. יש כאן יכולת טובה להתמודד עם מתח, לעיתים רחוקות הוא מרגיש עצוב או מדוכא, לא נוטה לדאגנות  ובסה"כ, רגוע.

לעומתו, מי שפחות יציב רגשית, נוטה למצבי רוח, נכנס לתחושות של מתח ועצבנות בקלות, חלקם ממש נוירוטיים, חווים רגשנות נסערת, רגש נחיתות ומגיבים ב"היסטריה" או אפופי חרדות. יש כאן יותר נטיה לחוש עצב וכעס או רוגז או דאגנות לדברים רבים ושונים.

 

פתיחות מחשבתית Openness (I) לעומת צרות אופקים Closedness to experience (N)

האדם הפתוח מחשבתית יצירתי, מחפש וחוקר כיוונים אינטלקטואליים חדשים ומתעניין בשלל תחומים. יש כאן דמיון, יוזמה, פְּתִיחוּת, נטיה להרפתקנות (מעשית ומחשבתית). הוא מתעניין במיגוון נושאים, פתוח לנסות דברים חדשים, מוכן להתמקד ולהתמודד עם אתגרים חדשים, ושמח לחשוב במושגים מופשטים. בהיותו פתוח לרעיונות חדשים, – הוא לומד הרבה ובתחומים מגוונים, הוא יותר גמיש ועצמאי בחשיבה, הוא גם גמיש יותר להשתנות. תיתכן כאן נטיה או חיבה לאמנות.

האדם "צר האופקים", לעומת זאת, מוגבל בתחומי העניין שלו. בדרך כלל הוא יהיה יותר מסורתי, חלקם מקובעים ממש, לרוב הוא נרתע מרעיונות חדשים ו"מוזרים" ומתנגד למופשט והלא מוכר ולא הגיוני לו. אנשים אלה לא אוהבים שינוי ולא נהנים מדברים חדשים, הם נטולי דמיון ולא אוהבים  תיאוריות והתפלספויות.

 

ניתן למצוא חומר רב בנושא, ב –

https://en.wikipedia.org/wiki/Big_Five_personality_traits

 

הרשת עמוסה בניסיונות להקביל את טיפוסי שיטה זו לטיפוסי ה  – MBTI ניסיונות שנראו לי מאולצים מדי, לצערי.

על טיפולוגיה זו, שאני משתמשת בה רבות – בפעם הבאה.

בשנים האחרונות הסתקרנתי לגבי החיבור בין כתב יד ל"שפות" אחרות שאנחנו משתמשים בהן, כמו שפת גוף, סגנון דיבור, לבוש או ריהוט וכד'. חיפשתי הקשרים אבולוציה ופסיכולוגיה אבולוציונית לכתב והתחלתי קצת לנבור ברשת.

 

נתקלתי בפסיכולוג בשם סמואל ד. גוסלינג, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוסטין, טקסס, שעשה מחקר מעניין, שבעקיפין נוגע לנו, הגרפולוגים שעוסקים בהשמות עובדים.

 

לפניכם לינקים לתיאור המחקר:

http://gosling.psy.utexas.edu/wp-content/uploads/2014/09/JRP-03-tipi.pdf

https://www.apa.org/pubs/journals/releases/psp-823379.pdf

http://gosling.psy.utexas.edu/wp-content/uploads/2014/09/JRP-03-tipi.pdf

 

הניסוי  – בקצרה:

בשלב הראשון – גוסלינג העביר לשמונים סטודנטים מבחן אישיות הבנוי מחמישה מימדי אישיות שונים, המוצגים כדיכוטומיות, כמפורט למעלה. מבחן  The big five כנראה מקובל ופופולרי בארה"ב. להזכירכם:

1. מידת ההחצנה/הפנמה. עד כמה את/ה אקסטרוברט או אינטרוברט
2. מידת החיוביות, הנעימות שבך. עד כמה אתה חיובי ומשתף פעולה – או לא.
3. מידת הארגון, הסדר, המשמעת העצמית שלך – או ההיפך
4. היציבות הרגשית שלך: עד כמה אתה מתוח ודאוג תמידית או רגוע, האם אתה בטוח בעצמך או חסר בטחון, עד כמה אתה נוטה למצבי רוח וכד'.
5. עד כמה אתה פתוח לחוויות חדשות, סקרן וחדשן או שמרן וקונפורמיסט

 

בשלב השני – הוא ביקש מהחברים הכי טובים של הסטודנטים האלה למלא את אותו שאלון – לגבי חבריהם. וזאת, כדי לבחון עד כמה חברינו מכירים אותנו.

בשלב השלישי – הוא שלח אנשים זרים, שלא מכירים את הסטודנטים שלנו, "לחטט" במרחב הפרטי שלהם (בחדריהם או דירותיהם של אותם נבחנים, במרחב העבודה וכד') ולנסות לענות על אותו שאלון. ההנחיה שלו היתה: להיכנס לחדר, להסתכל ולמלא שאלון. ללא כל אינפורמציה נוספת. עליהם היה לשהות בחדר לא יותר מ 20 דקות.

הזרים התבקשו לציין, בסולם של 1 עד 5,

1. האם נראה כי בחדר הזה חי אדם וורבאלי-פטפטן
2. האם הוא נוטה למצוא פגמים באחרים?
3. האם הוא עושה עבודה יסודית?
4. האם הוא מקורי או שמרן?
5. האם הוא מועיל ובלתי אנוכי עם אחרים או להיפך? וכד'.

"ניסיתי ללמוד תופעות יומיומיות" אומר גוסלינג, "אז נזהרתי מאוד לא לספר לנבדקים מה לעשות, רק אמרתי להם: הנה השאלון שלך, לך לחדר ותתרשם .רק ניסיתי להסתכל על תהליכי שיפוט אינטואיטיביים ".

 

והתוצאות:

ב -2 מרכיבים מתוך 5 הממדים – הצליחו החברים הטובים לאפיין את חבריהם טוב יותר מהזרים:

1. מוחצנות – מופנמות
2. נועם הליכות, יכולת הכלה ואמפתיה.

אולם, וזאת ההפתעה הגדולה –

ב – 3 מרכיבים מתוך 5 הממדים – דייקו הזרים בתיאור הסטודנטים יותר מהחברים הטובים ביותר שלהם.

מדובר במרכיבים:

1. יציבות נפשית ורוגע מול סערת נפש,
2. מרכיב המקוריות מול השמרנות
3. מרכיב החריצות/אחריות מול העצלות וחוסר האחריות.

 

מפתיע ביותר.

כשקראתי את המאמר תמהתי מחדש עד כמה מסוגלים המראיינים לעמוד על 3 התכונות הללו, שביקור קצר (20 דקות מקסימום) בחדרם של אנשים שינם מכירים יכול להסגיר למתבונן האקראי והזר בקלות?

 

אני עדיין תוהה אם לא כדאי לי להציע למנהלי משאבי האנוש שאני עובדת איתם שאולי כדאי שיעברו לראיין את המועמדים שלהם בביתם…

 

האם אפשר להרחיב את אוצר התכונות והמאפיינים של כל טיפוס ? באתר זה ניתן להיעזר – אבל בזהירות רבה, בבקשה. יש כאן אינפורמציה רבה על הטיפוסים השונים –  אך אתם חייבים להפעיל את מיטב שיפוטכם המקצועי כדי להבחין בין מה שמתאים למה שממש לא מתאים לכותב שלכם…

בדחילו ורחימו אני מצרפת את כתובתו…

http://similarminds.com/global5/rluei.html

נורית העירה את תשומת ליבי לכך שבאתר זה נוטים לאפיין את הכותב בעזרת התכונות שאין בו ולאו דווקא בתכונות שמאפיינות אותו… 😊

 

אבל, לפעמים זה מצליח…

 

הנה דוגמא לסיוע מוצלח שקיבלתי כאן בעניינו של ניר:

 

 

 

קיבלתי לערוך חוות דעת גרפולוגית לנהג הפצה.

בדרך כלל אני קצת נרתעת מניתוח כתבי יד של נהגים, בעיקר בגלל העדר מיומנות גבוהה בכתיבה. אבל ניר די הפתיע אותי.

מה הן "5 התכונות הגדולות" שלו?

R או S   – החלטתי שהוא מופנם                            – R

C או L   – ברור לי שהוא רגוע                                –  C

A  או E  – כאן לא התלבטתי. הבחור נעים הליכות       – A

U או O – חרוץ או בטלן, איש מעשה או איש רוח/אמן,  אחראי או לא?  נראה לי יותר  – U

I  או N  – רחב אופקים או צר אופקים? אני מוצאת אצלו צורך להשתפר, ללמוד ולהיפתח לדברים חדשים אבל הכתב תקני וקונבנציונלי מדי, אני מניחה שהוא די שמרן בחינוכו וגישתו ולכן החלטתי על – N

ובדקתי אותו כטיפוס RCUAN

 

כאמור, במקרה לגמרי עליתי על האתר הזה שמפרט תכונות שמאפיינות את הטיפוס בצד מקצועות מועדפים עבורו !!

למי שעוסק בהכוונה מקצועית – האתר הזה יכול לעזור רבות !! אבל, כאמור, בזהירות !!

 

ובאשר לניר – כטיפוס RCUAN הם מציינים שאחד המקצועות המתאימים לו הוא – נהג משאית.

 

אלו התכונות שמאפיינות אותו, לפי האתר שהלינק שלו מצורף:

RCUAN

uncompetitive, unadventurous, level emotions, not bothered by disorder, not spontaneous, dislikes the spotlight, does not like to display anger, backs down when threatened, risk averse, unambitious, disorganized, messy, unconcerned with prestige/impressiveness, not detail oriented, not manipulative, slow to acquire skills, patient, not relationship obsessed, not aggressive, not wild and crazy, not physically affectionate with most people, underachiever, easily deterred, no interest in leadership, inattentive to the social hierarchy, not superficial, independent, not self absorbed, does not look for hidden meaning in things, modest, can be easily deterred, patient, embarrassed by praise, tolerant, not guided by moods, not very inquisitive, not easily frustrated, not prone to jealousy, easily confused, forgiving, not punctual, easy to satisfy, rarely prepared, private, avoids crowds, attached to conventional ways, not interested in science, slow to judge others, not open about feelings, not prone to addiction, positive, patient, not interested in abstract ideas, feels ordinary, willing to try new things, not materialistic

 

תרגום: "בן טיפוס זה אינו תחרותי, אינו הרפתקני, שומר על יציבות רגשית, לא נבהל מאי סדר, לא ספונטני, לא אוהבים את אור הזרקורים, לא נוטה להפגין כעס, נסוג כאשר מאויים, נזהר מסיכונים, לא שאפתן, לא מאורגן, בלגניסט, לא מוטרד בנושאי יוקרה או מנסה להרשים, לא עסוק בפרטים, לא מניפולטיבי, רוכש מיומנות באיטיות, סבלני, לא אובססיבי בנושאי יחסים בינאישיים,  לא תוקפני, לא פרוע ומשוגע, לא יודע להקרין חיבה פיזית כלפי רוב האנשים, לא הישגי, קל להירתע, לא מעוניין להנהיג ולנהל, לא עסוק בהיררכיה החברתית, לא שטחי, עצמאי, לא שקוע בעצמו, לא מחפש משמעות נסתרת בדברים, צנוע, אפשר בקלות להרתיע אותו, נבוך משבחים, סובלני, מצבי רוחו לא מנהלים אותו, לא סקרן מאוד, לא מתוסכל בקלות, לא נוטה לחוש קנאה, מתבלבל די בקלות, סלחני, לא מאד דייקן, קל להשביע את רצונו, לעתים רחוקות מוכן מראש, שומר פרטיותו, נמנע מההמון, נוהג בדרכים קונבנציונליות, לא מתעניין במדע, איטי לשפוט אחרים, לא פתוח להרגיש או לדבר על רגשות, לא נוטה להתמכרות, חיובי, לא מעוניין רעיונות מופשטים, מרגיש רגיל, מוכן לנסות דברים חדשים, לא חומרני."

 

ואשר למקצוע:

favored careers:

animal trainer, construction worker, zoo keeper, firefighter, tattoo artist, race car driver, mechanic, guitarist, preschool teacher, police officer, graphic designer, childcare worker, soldier, military employee, carpenter, truck driver, cook, auto mechanic, computer animator, construction manager, video game designer, wildlife biologist, photographer, pilot, horse trainer, paramedic, special education teacher, technician, mechanic, veterinarian, veterinary tech, forest ranger, bounty hunter, mercenary, cashier, animator, nurse, illustrator, career in art education, electrician, body piercer, special education worker, music performer, plumber, elementary education teacher, chef, social services worker, kindergarten teacher, baker, bartender, artist

 

 

לסיכום,

לא פעם הטיפולוגיות השונות עוזרות לי להבין עוד רובד באישיות הכותב או מזכירות לי כישורים ומרכיבים באישיות ששכחתי להתייחס אליהם בחוות הדעת.

לאורך כל העבודה אני מדלגת מהכתב שלפני אל הטיפולוגיה, פוסלת חלק מהדברים ושוקלת אחרים עד כמה הם מתאימים לאדם ולכתב שלפני.

לרוב, אני מתמקדת באחת מהטיפולוגיות, ולא פעם פוסלת את כולן וחוזרת לעבודה הסיזיפית של סינדרומים וסימני כתב, סרגל ומד זווית…

היות וכבר ידעתי, לאחר העבודה על כתב היד, מהם הקריטריונים שחשוב שהמקצוע שיבחר בו יענה עליהם (אם ניר זקוק לעבודה בחדר סגור או במרחב פתוח, לעבודה סטטית או ניידת, עצמאית יותר או פחות, עם אנשים או בלי ומה הם תחומי העניין שלו, כישוריו, מאפייני אישיותו ושאיפותיו וכד'), יכולתי לפסול חלק גדול מהאופציות מלכתחילה, ולהתלבט איתו, בשיחת הייעוץ, בין חלק קטן מהאפשרויות שעלו, לאחר שפסלתי הרבה אפשרויות אחרות.

 

 

מה דעתכם?